רועה גרמני – כלב זאב כתוב תגובה

גזע: רועה גרמני

באנגלית: German Shepherd

קבוצה: כלבי רועים

מוצא: אירופה (גרמניה)

משקל זכר: 30-40 ק"ג | משקל נקבה: 22-32 ק"ג

גובה זכר: 60-65 ס"מ | גובה נקבה: 55-60 ס"מ

תוחלת חיים: 9-13 שנים

תיאור: פרווה בינונית בצבעים שחור, שחור וטאן, שחור-כסף, סייבל, אדום ושחור

תרגול נחוץ: רב

הברשה וסירוק: בינוניים

אכילה כמותית: בינונית

אופי: סקרן, לויאלי, ערני, צייתן, בעל בטחון עצמי, אינטליגנטי, אמיץ

אילוף: הסתגלות גבוהה

קצת רקע: כלב רועה גרמני, הוא גזע כלבים נפוץ פופולרי מאוד בישראל. ידוע גם בכינויו "כלב זאב", זהו כלב מגזע גדול. גופו שרירי במקצת, בנוי היטב, אוזניו זקורות ודרוכות, בדרך כלל צבעו יהיה שחר עם גוון חום אדמדם ולעיתים יהיה שחור או אפור כליל, האף שחור ועיניו חומות דבש עד כהות. בתחילת הדרך שימש כלב רועה גרמני ככלב רועים בעדרי בקר וצאן. עם הזמן הפך לאט לכלב בית, נחייה ושמירה. רועה גרמני עלול להיות אדיש לעיתים ככלב בית, אך עם זאת נאמן ונחוש להגן על בעליו ומשפחתו, כהוא חש באיום. כלב רועה גרמני ידוע ככלב נוח, ומסייע בתחומים רבים בחיים, אם להגנה על הבית, מתקנים, חילוץ ואיתור בשעות אסון או ליווי ונחייה לכבדי ראייה. גזע רועה גרמני ידוע כבעל נטייה לבעיות אגן תורשתיות, לכן מומלץ להשתמש במזון כלבים עשיר בגלוקוזמין וכונדרוטין סולפט (חומרים התומכים במפרקים ובאגן). מקורו של כלב הרועים בתוכנית גידול שהחלה לקראת סוף המאה ה-19 בה הוכלאו מספר גזעים של כלבים אירופיים ששימשו לרעיית צאן. לטיפוחו של גזע הרועה הגרמני כפי שהוא היום אחראי מר מקס פון שטפניטץ, אשר הבחין בכלב בעל תכונות רצויות בשם "הקטור לינקסריין" בזמן שהיה בתצוגת כלבים כלבים, ורכש אותו. הוא החליף את שם הכלב לשם האצילי במיוחד "הוראנד פון גראף ראט" ושם החל פיתוח הגזע. לאחר זמן מה הקים מר מקס פון עמותה ששמה היה ״ויס״ ותפקידה היה פיתוח והשבחה של גזע הרועה הגרמני לגזע עבודה. מר פון שטפניטץ שהיה נשיא של העמותה החל להפיץ את הרעיון של שימוש בגזע זה לעבודות רבות בין השאר פרויקטים ממשלתיים. ואכן, בשנות ה-20 של המאה הבאה (המאה העשרים) החל הרועה הגרמני לצבור פופולריות והתפרסם בתור כלב צבא, משטרה, הגנה, איתור וחילוץ. בזמן מלחמת העולם ה-1 השתמש הגרמנים בגזע זה למשימות רבות. גם בזמן מלחמת ה-2 נעזרו הגרמנים בכלבים מגזע זה. הרועה הגרמני שימש כשומר חומות ומאתר מסתננים ופולשים במחנות השמדה ועבודה. בתום המלחמה הביאו איתם חיילים מהצבא הבריטי והאמריקאי את הגזע לארצם (ארצות הברית ובריטניה), וכך תפס הגזע תאוצה בכל העולם. הפופולריות של הגזע הביאה לגידול לא נכון, והשבחה לא נכונה, מבחינות רבות, הן מבחינת האופי – שהפך לאגרסיבי ותוקפני, והן מבחינה פיזית – דיספלסיה של האגן. כיום מחולק גזע הרועה הגרמני לשתי קבוצות: קו תערוכה וקו עבודה. גזע הרועה הגרמני נחשב כיום לגזע כלבים פופולרי ונאמן, הוא קל לאילוף ומבצע פקודות של בעליו.